ישנם מספר סוגים של מחלת הסוכרת. הנפוץ שבהם הינה סוכרת סוג 2.
במחלה זו יש המלצות מקובלות נפוצות כולל התעמלות, הפסקה של צריכת סוכר, הימנעות מפחמימות מעובדות ולעיתים גם ממליצים למטופל לעשות שימוש בתוספי מזון כולל כרום, ונדיום וכן גימנמה סילבסטרה או חילבה.
יש גם גורמים נוספים המעורבים בסוכרת שלעיתים לא מוזכרים. מרבית המטופלים סבורים כי הבעיה בסוכרת הינה 'שחיקה' של הלבלב ועקב כך חוסר יצור מספיק של אינסולין.
סיבה נפוצה נוספת שלעיתים קרובות אינה מאובחנת הינה חוסר אנרגיה תאית מספיקה. אנרגיה תאית אינה תחושה של עייפות או דכאון. למעשה מדובר בחוסר תפקוד מספק של המיטוכונדריות. המיטוכונדריות הינן מעין 'תחנת כוח' של התא כאשר 'תחנה' זו אחראית על יצור האנרגיה הדרוש לשם ביצוע פעילות של התאים. ככל שהמיטוכונדריות הינן פחות יעילות הרי יש צורך ביותר אינסולין כדי לגרום להן לעבוד ביעילות. עם הזמן המיטוכונדריות נשחקות ומתפקדות פחות ופחות טוב.
החדשות הטובות הינן שאם נהפוך את התהליך של השחיקה של המיטוכונדריות, ניתן למעשה להפוך את התהליך של הסוכרת ולרפא את המחלה (חשוב להדגיש כי המדובר בסוכרת סוג 2 ולא סוג 1).
כיצד נקבעת נצולת אנרגיה של אדם?
ישנה שיטה בארצות הברית למדידה של נצולת אנרגיה באדם על ידי בדיקת Bio-Energy Testing®. בדיקה זו פותחה על ידי ד"ר פרנק שלנברגר ממדינת נבדה בארה"ב. הבדיקה הינה בטוחה ולא פולשנית. בדיקה זו מאפשרת למדוד עד כמה יעילה צריכת האנרגיה של חולים ופותחה במקור על ידי שירות החלל האמריקאי NASA כדי להעריך תפקוד של אסטרונאוטים בפרויקט מרקורי. הבדיקה מתבססת על שאיפה ונשיפה לתוך מכשיר שדומה למכשיר תפקודי ראות.
איך עובדת בדיקת BIO ENERGY TESTING?
השיטה מתבססת על כך שאנשים שואפים חמצן ופולטים אויר המכיל דו תחמוצת הפחמן. החמצן נשרף בגוף על ידי מיטוכונדריות ונוצר הפחמן הדו חמצני. שיטת מדידת הביו אנרגיה בודקת את היעילות בה התהליך מתבצע במנוחה וכן במאמץ. תוכנת מחשב ייעודית מנתחת את התוצאה ונותנת ערך של יעילות השריפה של חמצן באדם מסוים.
המאפיין של מטופלים סוכרתיים הינה יעילות נמוכה מאוד של שריפת חמצן. הסיבה לכך הינה פשוטה. תאים ששורפים אנרגיה בצורה יעילה מסוגלים לשרוף שומן. במרבית המטופלים הסוכרתיים, רוב התאים מסוגלים לשרוף בעיקר פחמימות. לרוע המזל, התזונה המערבית גורמת לבני אדם שבאופן טבעי נועדו לשריפה של שומן, לשרוף בעיקר סוכר. כתוצאה מכך מרבית המטופלים הסוכרתיים אינם שורפים אנרגיה ביעילות מספקת.
האובדן ההדרגתי של היכולת לשרוף שומן מתחיל בשלבים המוקדמים (מצב שנקרא קדם סוכרת או סוכרת סמויה). כאשר מאבדים את היכולת לשרוף שומן, נוצרות 2 בעיות:
1. נטיה להשמנה וזאת ללא אכילה של כמויות יותר גדולות
2. יעילות שריפת האנרגיה יורדת בצורה דרמטית
אינסולין ויעילות ניצולת של אנרגיה
אינסולין מגרה את התאים לייצר אנרגיה מסוכר לעומת שומן. אך ככל שיכולת שריפת האנרגיה של התאים יורדת הרי השפעת האינסולין יורדת. תהליך זה נקרא עמידות לאינסולין. שמות אחרים לתהליך זה הינם תסמין מטבולי, או "קדם סוכרת". כל השמות האלו מתארים מצב בהם הרגישות לאינסולין יורדת. עקב כך התאים שורפים סוכר, צוברים שומן ובן האדם מרגיש יותר עייף. לעתים קרובות כדי להתעורר, נגרם רצון לאכילה נוספת. התהליך הינו למעשה תהליך של השמנה הולכת וגוברת תוך ירידה מתמדת של שריפת האנרגיה ועליה מתמדת של רמת האינסולין בגוף.
בו זמנית עם עלית רמת האינסולין נוטה לחץ הדם לעלות. בהמשך גם נגרמים סיבוכים של יתר לחץ דם כולל בעיות לב ואירועים מוחיים.