כיצד משפיעה תזונה קטוגנית על הגוף

בהנחה שאנשים שהולכים לכיוון של תזונה קטוגנית אכן מעוניינים גם לרפא את גופם, יתכן ויש עניין להבין למה יש חשיבות מכרעת לתזונה קטוגנית זו כדי לרפא מחלות שונות וזאת החל מהשמנה, דרך סוכרת ועד מחלות נוירולוגיות כגון דמנציה ופרקינסון.

חשוב להדגיש כי, כמו בכל טיפול רפואי, לא כל בני האדם אשר יישמו את עקרונות התזונה הקטוגנית אכן יראו שיפור.  מאידך, ברור כי תזונה שגרתית רק תחמיר מחלות אלו, שלצערנו במקרים רבים אף יכולות להסתיים בסבוכים ובמוות.

מהם השינויים המתרחשים בגוף במצב של תזונה קטוגנית?

כאשר מורידים את צריכת הסוכרים לצריכה של פחות מ- 25 גרם ליום, מתרחש שינוי הדרגתי בגוף.  מספר רב של אנזימים משנים את אורח פעילותם וקצב פעילותם. בנוסף יורדת רמת האינסולין בגוף.

לרוע המזל, האגודה למחלות לב של ארצות הברית, גורסת כי הורדה של צריכת פחמימות לרמות אלו תביא לאובדן של מסת שריר. קביעה זו אינה נתמכת על ידי הביוכימיה. הורדה של רמת אינסולין גורמת לירידה של אנזים המפרק חומצות אמינו מסועפות. אנזים זה גורם לפרוק של שריר, וכאשר פעילותו יורדת הרי היכולת לפרק שריר יורדת אף היא.

כאשר כמות הסוכר בדם יורדת, ובו זמנית רמת חומצות השומן החופשיות עולה, הכבד מתחיל ליצר גופי קטו על ידי פרוק של חומצות שומן. חומצות השומן משמשות דלק למוח ולרקמות אחרות ומונעות את הצורך בפרוק של שריר. למעשה, גופי קטו הינם דלק יותר טוב למוח מאשר סוכר.  היחס הינו 100 גרם סוכר יוצרים 8.7 קילוגרם של ATP. מאידך 100 גרם גופי קטו יוצרים כ 10 קילוגרם ATP.

נראה כי רמה גבוהה של אחד מגופי הקטו – בטא הידרוקסי בוטיראט, גורם לשחרור של הורמון גדילה. עקב כך, כאשר האינסולין נמוך והורמון הגדילה גבוה – נוצרת שריפה של רקמת שומן ויצירה של מסת שריר גדולה יותר.

לקריאה נוספת בנושא – Metabolic Effects of the Very-Low-Carbohydrate Diets