רוב הדיאטות נכשלות לאורך זמן. הסיבה הינה ככל הנראה העובדה שלגוף יש נקודה של משקל "אופטימלי" הנקבעת במוח.
אם נקודת המשקל שאליה מכוון הגוף היא גבוהה מידי, תיווצר עליה במשקל אחרי הפסקה של דיאטת 'רעב'. לרוב העלייה תהיה למשקל גבוה יותר מאשר היה קודם לכן.
מה גורם לשינוי נקודה 'אופטימלית' של משקל?
נראה כי דלקת במוח גורמת לאורך שנים לעליה של המשקל הרצוי מבחינת המוח.
עקב כך ישנה עליה הדרגתית במשקל.
יש לזכור כי תחושת הרעב הינה במוח ולא במעיים.
ההיפותלמוס הינו אזור קטן במוח שלו יש תפקיד חשוב של איזון בטווח התקין של ערכים שונים בגוף ולמשל איזון ערכי הסוכר בדם, או איזון המשקל.
כאשר ישנה דלקת באזור ההיפותלמוס, ערכי הנורמה עולים ועקב כך עולה משקל הגוף, מידת הרעב וכן הסוכר בדם.
במצב זה של דלקת, נוצר שילוב של דחפים לא מאוזנים, הפרעת מצב רוח (בעיקר דכאון), חוסר בדופמין (מחלת פרקינסון), ועליה מתמדת במשקל.
סוגי שומן מסוימים מורידים דלקת.
נראה כי חומצות שומן אומגה 3 מורידות תהליך דלקתי במוח. בזמן דלקת, חומרים הקרויים ציטוקינים גורמים להרחבה של כלי הדם ומאפשרים נדידה של תאי דלקת לתוך המוח.
חומרים גורמי דלקת: מונוסודיום גלוטמט, רוב השומנים הצמחיים ובעיקר שומנים סינתטיים כמו מרגרינה, סוכר ופרוקטוז.
תזונה המפחיתה דלקת במוח כוללת קייל, חסה, זרעי צ'יה ועוד.
מהי ההשפעה של עליה גדולה במשקל?
מספר תאי השומן בגוף נקבע בסביבות גיל 10.
מעבר לגיל 10 , אין שינוי במספר התאים אך יש שינוי בגודלם הממוצע.
מסתבר כי תאי שומן המלאים מידי בשומן מתחילים להתנהג כתאי דלקת וגורמים לדלקת בגוף.
בין השאר הדלקת פוגעת במוח ומעלה את נקודת האיזון של המשקל הרצוי במוח.
יש לכן צורך להבין כי השמנה הינה מחלה הנובעת ככל הנראה ממספר גורמים כולל דלקת מוחית.
הגישה הטיפולית צריכה להוריד את הדלקת במוח כדי לאפשר תיקון של נקודת המשקל האופטימלי ועל ידי כך שיפור באיזון המטבולי בגוף.
מחקר של בית הספר לרפואה של ויסקונסין ביחד עם אוניברסיטת הרווארד העלה מסקנות מעניינות.
צריכה של קלוריות ממוצרים מתועשים המכילים שילוב של סוכר ושומן גורמת לדלקת בהיפותלמוס ועקב כך לשינוי האיזון בין לפטין ואינסולין. עקב כך –
- משתנה האיזון בין חומרים מסוימים במוח
- נוצרים דחפים קיצוניים למזון – מעין רעב התקפי
- בעקבות בולמוס אכילה עולים במשקל ומקרבים את הופעת מחלת הסוכרת
כיצד מתגברים על הדחפים?
יש מקום לשקול מעבר לתזונה קטוגנית. המיוחד בשיטה זו של דיאטה הינה שלא מדובר בתזונה הדורשת ירידה של צריכת קלוריות. מאידך יש להקפיד מאוד על טיב האוכל.
יש להימנע מאוכל תעשייתי ולהימנע משמנים צמחיים נחותים. יש להדגיש אכילה של חומרים נוגדי דלקת כגון ברוקולי או כרובית. בניגוד לדיאטה דלת קלוריות שדורשת כח רצון הולך ועולה לאורך זמן, בתזונה קטוגנית ככל שמתרגלים לתזונה זו ניתן להגדיל את כמות האוכל לפי הרצון. בדרך כלל לאורך זמן הרצון לאכול ירד לאחר שפור באיזון ביחסים בין לפטין ואינסולין.
כוח הרצון נמצא באזור במח שנקרא הקורטקס הפרהפרונטלי. אזור זה של המח קשור גם לאזורים של דחפים. הווה אומר פעילות של קורקטס פרהפרונטלי מאפשרת להתגבר על דחפים. פעילות מהירה של תאי קורטקס פרהפרונטלי דורשת אנרגיה רבה בצורה של סוכר או גופי קטו.
במצבים של חוסר בסוכר (למשל דיאטה דלת קלוריות) יכול להיווצר מצב שאין מספיק אנרגיה לתאי המוח כדי להתנגד לדחפים. שלוב שכיח בעולם המודרני הינו חוסר בשעות שינה ורעב בגלל תזונה דלת קלוריות. בצורה פרדוקסלית שלוב זה יוריד את היכולת לעמוד בדחפים ועקב כך יעלה את הנטייה לאכילה בולמוסית.
אחד היתרונות של דיאטה קטוגנית הינה היכולת לספק כמות גדולה של גופי קטו למוח וכך נמנעת עייפות ומשתפרת פעילות המוח.
מה בין שינויים של קצב הלב לבין כח רצון?
נושא מחקר חשוב הינו השינוי בקצב הלב. הווה אומר HEART RATE VARIABILITY עולה ככל שפעילות מערכת פראסימפטטית עולה. מצבי עקה מפעילים את המערכת הסימפטטית ו HRV יורד.
כאשר אנשים נמצאים בדיאטה דלת קלוריות מופעלת המערכת הסימפטטית. מערכת זו גורמת לדופק מהיר ומהווה מערכת של "לחימה או בריחה". מאידך הפעלה של המערכת הפראסימפטטית מתרחשת במצבים של מעט עקה, מנוחה, יוגה וכו'. סוגי קנאביס מסויימים הינם יעילים מאוד לשם הפעלה של המערכת הפאראסימפטטית (בעיקר זני אינדיקה).
דיאטה דלת קלורית גורמת למצב מצוקה לגוף ומעלה פעילות סימפטטית. מאידך במצבים של הפעלה פאראסימפטטית עולה השוני של קצב הלב (HRV).
במצב של עלית HRV יש לרוב עליה של פעילות פרהפרונטלית ועקב כך קל יותר לאבד משקל.
אחת השיטות המעניינות להעלאה של HRV הינה מדיטציה. במדיטציה יש להדגיש נשימות עמוקות ואיטיות. פעילות זו מעלה את המערכת הפאראסימפטטית ומגדילה את פעילות המח.
מה תפקיד המיקרוביום בהשמנה?
יש הקוראים למעי – המוח השני, בגלל שיש יותר מתווכים עצביים במעי מאשר במוח. במעי צומחים חיידקים שונים. החיידקים שונים בין אדם למשנהו ויש להם משמעות רבה לגבי התפקוד של המוח. מחקר סקירה קובע כי יש שני סוגי עיקריים של חיידקים במעי. מסתבר שיש סוג חיידקים שקרוי בטרואידיס שגורם להורדה של נקודה המשקל האופטימלי. נראה שיש עניין בהגדלה של מספר חיידקי בקטרואידס במעי כדי לגרום לירידת משקל.
אוכל שמונע צמיחה של סוגי בקטרואידס הינו אוכל שכולל הרבה סוכר, שומן תעשייתי ומונוסודיום גלוטמט מאידך אוכל שמעודד צמיחה של סוגי בקטרואידס שונים הינו אוכל המכיל שומנים 'בריאים' למשל אגוזים לא מטוגנים, ירקות ללא עמילן וכן פרות יער דלי פרוקטוז כמו אוכמניות וכו'.
תוכן מעי של אנשים עם דיאבזיטי שמועבר למעי של עכברים גורם לעכברים להשמין. הווה אומר נראה כי השמנה נגרמת בגלל תוכן מעי לא תקין וזוהי השמנה שהינה 'מידבקת'!
איזו תזונה מעודדת חיידקים בריאים?
פרוביוטיקה הינה בעיקר סיבים, נמצאת בירקות סיביים ומעודדת גדילה של בקטרואידס
פרוביוטיקה מצויה במזונות מותססים כגון יוגורט או כרוב חמוץ. יש להיזהר מצריכה מאידך של רוב המעדנים המכילים כמות גדולה של סוכר.
ישנה גם חשיבות גדולה לקיום של פוליפנולים. החומר המפורסם ביניהם הינו רזברטרול שמצוי בקליפה של ענבים.
במחקר ידוע קבוצה של נשים שקיבלה פרוביוטיקה ירדה במשקל במשך חצי שנה מקבוצה של נשים שאכלה אוכל זהה ללא פרוביוטיקה.
נוכחות של חיידקים טובים במעי, ככל הנראה מדכא מצב דלקתי בכל הגוף. עקב כך ניתן בעקבות תזונה נכונה לשפר מצבים נוירולוגיים שונים כגון פרקינסון, וכן להשפיע על סוכרת כדי להוריד את המנגנון הדלקתי שנמצא בבסיס למרבית הנזקים של המחלה.
חיידקים שונים מעדיפים סוגי תזונה שונים
לכן נראה שיש צורך בכמות גדולה של שומנים בריאים כדי לעודד צמיחה של בקטרואידס ולהוריד דרסטית את כמות הפחמימות כדי לדכא חיידקים שמעלים את נקודת המשקל האופטימלי כגון פרהבוטלה.
ידע זה שהצטבר בשנים האחרונות תומך מאוד בשימוש בדיאטה קטוגנית תחת השגחה רפואית קפדנית כדי לאזן את נקודת המשקל האופטימלי במוח על ידי דיכוי הדלקת המוחית האופיינית למצב של דיאביסיטי.