ד"ר דרור רובינסון מסביר על הקשר בין כולסטרול לתמותה ועונה על שאלה חשובה, האם הורדת כולסטרול מחריפה את הפגיעה ממחלת הסוכרת?
מאמר מעניין אשר פורסם לפני מספר שנים, מעמיד בסימן שאלה את הצורך לפעול להורדת כולסטרול במטופלים ללא מחלת לב ידועה (Scand J Prim Health Care. 2013 Sep; 31(3): 172–180.)
מדובר במאמר מדנמרק שבחן כ- 120 אלף איש בגיל מעל 50 שנה.
ממאמר זה עולה כי רמת כולסטרול גבוהה הייתה כרוכה בירידה בתמותה!
מאידך רמת טריגליצרידים גבוהה הייתה כרוכה בעליה בתמותה בעיקר בנשים.
פרופסור טים נוקס, הידוע במחקריו פורצי הדרך בנושא תזונה קטוגנית והורדת רמת טריגליצרידים, מציין כי מדובר במחקר אחד מני רבים אשר מוכיח כי אין קשר בין תמותה לבין רמת כולסטרול.
הוא מצטט את אלברט איינשטיין בהקשר זה: "אלפי נסיונות יכולים לתמוך בתאוריה, אך ניסוי אחד הסותר את התאוריה שולל אותה מן היסוד". במקרה של התאוריה לגבי הקשר בין כולסטרול גבוה לתמותה נראה כי יש ידע די ניכר בספרות המאפשר לשלול את התאוריה, ולכן יוצר סימן שאלה גדול לגבי ההצדקה הרפואית למתן סטאטינים.
בעיתון החשוב JAMA NETWORK, פורסם מאמר חשוב נוסף בתאריך 31.5.2019 שהינו מאוד עקרוני לטיפול באנשים עם סוכרת.
קבוצת מחקר מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה, ברשותו של ד"ר ינדה, מצאה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 – בדיקת MRI מיוחדת המאפשרת הדגמה של העצבים מראה כי מידת הפגיעה של העצב היתה ביחס הפוך לרמת הכולסטרול בדם כמו גם לרמת LDL כולסטרול ו HDL כולסטרול.
מניסיונו של ד"ר דרור רובינסון במרפאת כף רגל סוכרתית, ניתן לומר כי חלק גדול מן החולים בסוכרת נוטל תרופות להורדת כולסטרול.
נראה כי יש מקום לשקול שינוי מדיניות לגבי נטילת סטאטינים ולפחות באותם מטופלים הסובלים מפגיעה עצבית עקב מחלת הסוכרת.