זוהי הצהרה דרמטית ומי שלא מכיר עשוי לחשוב שמדובר בחידוש רפואי מדהים. למעשה מדובר בהצהרה של רופא מלפני כאלפיים וחמש מאות שנה ביוון בשם היפוקרטס.
ההבדל היסודי בין המצב הבריאותי במערב היום ובין המצב ביוון לפני 2500 שנה, הינו העובדה כי כיום אנו מצויים במצב עקה מתמיד (הקליקו כאן לקריאה על בדיקת CLA INSIGHT ), בנוסף האוכל אינו טבעי אלא אוכל מתועש שמכיל חומרים שחלקם הינם רעילים כגון חומרי הדברה, מתכות כבדות ובעיקר הינו דל בויטמינים חיוניים.
עקב כך בעיות עיכול הפכו להיות מעין נורמה לא תקינה בחברה המערבית.
מאז הגילוי של המיקרוביום והחשיבות שלו לתפקוד של כל מערכות הגוף שלנו, ההערכה כיום הינה ש 90% מהמחלות הכרוניות נובעות מבעיות של מערכת העיכול.
קביעה זו אינה מתיישבת היטב עם ההיררכיה הרפואית, לפיה בן האדם מחולק למערכות, ורופא שמומחה למעי (גסטרואנטרולוג) לא יטפל בבעיה כגון דיכאון – אם כי יש היום הוכחות די חד משמעיות שדיכאון נובע מבעיות של מעיים.
המחלות שנראה שקשורות ישירות לבעיות מעי הינן ארתריטיס – דלקת מפרקים, דיכאון וסוכרת. בעיות 'קלות' יותר כגון אובדן חשק מיני, דלקות בעור, עצירות וכאב כרוני קשורות גם הן לעיתים קרובות לבעיות מעיים.
אחת הבעיות השכיחות הינה מעי דולף , דבר המאפשר חדירה של רעלנים חיידקים ווירוסים לתוך זרם הדם.
מה זה המיקרוביום
בתוך המעיים חיים בערך 10 טריליון יצורים שונים מטפילים דרך חד תאיים, ועד לחיידקים ווירוסים. לבן אדם יש בערך פי עשר תאים של יצורים מיקרוביאלים מאשר תאים של בן אדם.
עקב כך ובגלל מספרם הרב, החשיבות של המיקרוביום הינה רבה גם מספרית וגם כמותית לשם יצור של חומרים שונים, מהם מועילים ומהם קטלניים.
במיקרוביום נורמלי ישנם כאלף סוגים שונים ואילו במיקרוביום של אדם חולה במחלה כרונית יש מאות בודדות של סוגים.
תפקיד המיקרוביום הנורמלי הינו בין השאר להגן על רקמת המעי מפני חיידקים 'רעים'. אחד השינויים החמורים שמתרחשים כאשר אוכלים מזון מעובד הינו אובדן סיבים בתוך המעי. כאשר אין סיבים במעי, החיידקים בלית ברירה מתחילים להיצמד ולעכל את המוקוס שמצפה את המעי (שכבה רירית של פוליסכרידים שונים), כאשר מתמעט המוקוס החיידקים ה'רעים' מצליחים להיצמד לתאי המעי ולפלוש לתוך המעי ולגרום לדלקת.
איך נדע אם יש לנו מעי דולף?
ישנם תסמינים של מערכת העיכול וכאלו שאינם קשורים למערכת העיכול.
התסמינים בבטן הינם רבים כולל כאבי בטן, שלשול, יצור מוגבר של גזים, נפיחות בבטן, IBS וגידול יתר של חיידקים (מחלה בשם SIBO), כיבים בקיבה, מחלת קרוהן, רגישות לגלוטן או מחלת צליאק, או רגישות למזונות שונים (מאוד נפוץ באוכלוסייה האמריקאית כנראה עקב מזון מעובד תעשייתי).
מהם תסמינים מערכתיים של מעי דולף?
כאבים במפרקים, תסמונת עייפות כרונית, חוסר של ויטמינים בעיקר ויטמין D וויטמין B לסוגיו השונים, עליה במשקל, פסוריאסיס, דלקות בעור, נטיה למחלות דרכי הנשימה כגון שפעת, והפרעה של בלוטת התריס.
מהם התסמינים המוחיים של מעי דולף?
בלבול, תחושה של ערפל מוחי, מחשבה לא חדה, קושי בריכוז, חרדות, דכאון.
מהם התסמינים האוטואימוניים של מעי דולף?
טרשת נפוצה, נוירופתיה עם שריפה ברגליים או ידיים, דלקות פרקים, מיגרנות, לופוס, השימוטו (תת פעילות של בלוטת התריס מסיבות מערכת חיסון), דמנציה, פיברומיאלגיה.
כיצד מאבחנים מעי דולף?
ישנן סדרה של בדיקות דם, רוק, צואה ושתן שיכולות להגיע לאבחנה של מעי דולף. יש לפנות למומחה מתאים כדי להעריך קיום תסמונת זו אם ישנם תסמינים רלבנטיים.
איך מטפלים?
- שינוי תזונה
- מנוחה והפעלת מערכת פראסימפטטית
- שפור שינה – אחת השיטות היעילות הינה קנאביס רפואי
- שלוב של חיידקים פרוביוטיים עם סיבים תזונתיים ואוכל כבוש (כרוב כבוש, קימצ'י, סיבי סובין ועוד)
במידה ויש עדות לסיבו מאוד חשוב להוסיף פרהביוטיקה הווה אומר חומרים הדרושים לחיידקים כדי לגדול
תוסף של בוטיראט וחומצות שומן קצרות אחרות הוכח שמשפר תופעות נוירולוגיות עקב מעי דולף - סוגי אוכל נוגד דלקת כולל אלוורה
- גינג'ר טרי, כורכום עדיף טרי, מיץ סלרי כדי לדכא קנדידה, שורש מרשמלו, שורש ליקוריץ
בתמונה למטה מופיע מוצר מעניין שנקרא SLIPPERY ELM או בוקיצה חלקה בעברית. הקליפה של הגזע יוצרת חומר שמצפה את מערכת העיכול במוקוס ומונע גדילה של חיידקים 'רעים'
כיצד ניתן לטפל במעי דולף?
- שינוי תזונה – בעיקר הוצאה של מזון מעובד, הוצאה של צבעי מאכל, הוצאה של גלוטן, הוצאה של מוצרי חלב
- רגישות למזון לרוב אינה תגובה מהירה כמו אנפילקסיס. בחלק גדול מן המקרים מתפתחת דלקת באיטיות תוך 72 שעות מחשיפה למזון אליו רגישים, התלונות יכולות להיות אסטמה, דלקת בעור, פסוריאסיס, דלקת אוזניים ודלקת מפרקים. במקרים אלו יש להפסיק לחלוטין חשיפה למזון החשוד בגרימת רגישות
- הימנעות מוחלטת מצריכה של מזון מהנדסה גנטית. לדוגמא רוב הסויה בעולם ורוב התירס בעולם מהונדס גנטית. עדיף לכן להימנע לא רק מצריכה של תירס וסויה אלא גם מצריכה של חיות שניזונו על תירס או סויה מהונדסים גנטית. לא תמיד ניתן לדעת איך גודלה חיה מסוימת ולכן יש הסבורים שכדאי להפחית צריכה של בשר.
- חשיפה לגליפוזאט – חומר ריסוס מאוד נפוץ. משנת 2015 התעורר חדש כי חומר זה גורם לסרטן. יש להימנע ככל האפשר מצריכה של מזון שמכיל גליפוזאט. לכן יש להעדיף ירקות ופירות אורגניים.
- גלוטן הינו חומר שגורם לאנשים רבים למעי דולף עקב הפעלה של חלבון בשם זונולין
- חוסר בסיבים. סיבים אינם תורמים לצריכת אנרגיה אבל משמשים כחומר גידול של חיידקים במעיים. חיידקים אלו מייצרים חומר הקרוי בוטיראט שהינו בעל תכונות נוגדות דלקת, וכן חודר לזרם הדם ולמוח. בוטיראט חיוני למוח לשם יצירה של גורם צמיחה של תאי מוח בשם BDNF. לכן חוסר סיבים באוכל (טיפוסי לאוכל מעובד תעשייתי) יגרום לפגיעה במוח עקב ירידה של חלוקת תאי מוח
- הפסקה של צריכת אלכוהול. אלכוהול לסוגיו גורם לפגיעה של חיידקי המעי בגלל רעילות ישירה. עקב כך מתגברת התנהגות של חיפוש סיפוקים ונטייה להתמכרות מסוגים שונים
- חומרי הדברה גורמים לרעילות למעי, לכן יש להעדיף מוצרים אורגניים
- דכאון גורם לשינוי של מיקרוביום, בו זמנית מיקרוביום לא תקין גורם לדיכאון, מדובר במעגל קסמים שהולך ומחמיר.
- מצבי עקה גורמים לשינוי לרעה של מיקרוביום. ניתן למדוד מצב עקה על ידי מערכת של CLA INSIGHT במרפאתי
- חוסר שינה הינו גורם שמשפיע מאוד על מיקרוביום. אחת השיטות לשפר איכות שינה הינה על ידי טיפול בקנאביס רפואי בעיקר מסוג אנדיקה
- SIBO הינו מצב של גידול לא תקין של חיידקים במעי הדק. מצב זה נגרם לעיתים על ידי נטילה של תרופות מדכאות הפרשת חומצה במעי, או סוכרת, או העדר פעילות גופנית כמו גם הזדקנות. במצב של SIBO נגרם מעי דולף על ידי הפרשה של זונולין
- גדילת יתר של קנדידה גורמת לתאווה לפחמימות מחד גיסא ולהשמנה וכן לדליפה של חומרים מן המעי. לעתים ניתן לאבחן עודף של קנדידה בגוף על ידי זיהוי כתמים לבנים בלשון
- לידה בניתוח קיסרי גורמת להפרעה לכל החיים במיקרוביום, לכן עדיפה אם אפשרית לידה וגינלית
- תינוקות שמקבלים הנקה נחשפים לחומר בשם לקטופרין שמאפשר תיקון של ממברנת המעי והפסקה של דליפה ממנה. ישנן גם שיטות טיפול במבוגרים עם מעי דולף על ידי קולוסטרום
- טראומה בילדות שיכולה להיות פיזית, מילולית או מינית גורמת לפי מחקר מאוניברסיטת קליפורניה לשינוי בלתי הפיך של מיקרוביום. השינוי נמשך לכל החיים וגורם לנטיה לדליפה של המעי במצבי עקה (סטרס)